ובעייני מתרחב האישון, צופה בה אוספת מעצמה שרידים.
בראשי חולף עוד זיכרון, מאותם הלילות הרבים
תוהה אם היא מבחינה בחיוורון, שחודר לפניי בשלבים
זה יכול להיות יומה האחרון, מנסה את עצמי לא להאשים
מחפשת אחר פתרון, מתבודדת משאר האנשים
להיזכר מול כולם באבדון, דמעות כשנזכרת באחד מהסיוטים
אחרת עם כדורים נגד דיכאון, חושבת שבגלל משקלה בה בוהים
לו רק הייתה מתעלמת מהחיסרון, יכלה להימנע מהרעשים
אבל לשפוט לא בא בחשבון, הריי גם אני מרגישה בעיניים שבי נועצים
וכדיי להימנע מעיניי שאת גופי מתחילות לבחון, נרדמת ובורחת מהחיים
צופה בה רצה אליי לחיבוק ארוך, ומרגישה את משקלה הדליל
את ידיי סביבה אני מפחדת לכרוך, נזכרת שנתתי לה יחס מגעיל
תוהה איך בה אני אמורה לתמוך, פגעתי בעבר וחוששת לאן זה יוביל
נלחמת עם עצמי בפנייה לא לשפוך, אולי את כאבי לא תוכל להכיל?
את דמעותיי קוברת עם חיוך נבוך, טעיתי שהתנהגתי כאילו הכל רגיל
שפתיי מדממות - אותם המשכתי לנשוך, הכאב על נפשי מעפיל
מנסה להתייחס להכל ברוך, תוהה מתיי מישהו אותי יציל
הלוואי שאת חיי יכולתי לערוך, מההתחלה אותם להתחיל
מתגעגעת לימים שיכולתי לחתוך, בלי שאף אחד אותי הגביל
מחכה שהדאגה סביבי תתחיל לדעוך, את גופי על הרצפה אפיל
בלי שמישהו עליי יסמוך, אוכל את כפתור השמדה העצמית להפעיל
ובעייני מתרחב האישון, צופה בה אוספת מעצמה שרידים.
בראשי חולף עוד זיכרון, מאותם הלילות הרבים
תוהה אם היא מבחינה בחיוורון, שחודר לפניי בשלבים
זה יכול להיות יומה האחרון, מנסה את עצמי לא להאשים
מחפשת אחר פתרון, מתבודדת משאר האנשים
להיזכר מול כולם באבדון, דמעות כשנזכרת באחד מהסיוטים
אחרת עם כדורים נגד דיכאון, חושבת שבגלל משקלה בה בוהים
לו רק הייתה מתעלמת מהחיסרון, יכלה להימנע מהרעשים
אבל לשפוט לא בא בחשבון, הריי גם אני מרגישה בעיניים שבי נועצים
וכדיי להימנע מעיניי שאת גופי מתחילות לבחון, נרדמת ובורחת מהחיים
צופה בה רצה אליי לחיבוק ארוך, ומרגישה את משקלה הדליל
את ידיי סביבה אני מפחדת לכרוך, נזכרת שנתתי לה יחס מגעיל
תוהה איך בה אני אמורה לתמוך, פגעתי בעבר וחוששת לאן זה יוביל
נלחמת עם עצמי בפנייה לא לשפוך, אולי את כאבי לא תוכל להכיל?
את דמעותיי קוברת עם חיוך נבוך, טעיתי שהתנהגתי כאילו הכל רגיל
שפתיי מדממות - אותם המשכתי לנשוך, הכאב על נפשי מעפיל
מנסה להתייחס להכל ברוך, תוהה מתיי מישהו אותי יציל
הלוואי שאת חיי יכולתי לערוך, מההתחלה אותם להתחיל
מתגעגעת לימים שיכולתי לחתוך, בלי שאף אחד אותי הגביל
מחכה שהדאגה סביבי תתחיל לדעוך, את גופי על הרצפה אפיל
בלי שמישהו עליי יסמוך, אוכל את כפתור השמדה העצמית להפעיל